אורח חיים בריא 
מתחיל בדפוסי 
חשיבה בריאים

אכילה
רגשית

לחיות בשביל לאכול או לאכול בשביל לחיות? זאת השאלה..אכילה רגשית היא צריכת מזון כתגובה אינסטינקטיבית לרגש. לטוב או לרע. בעולם המודרני, אכילה כמעט לעולם אינה אקט של הישרדות או צורך פיזיולוגי בלבד, מי שחוותה את אכילתה כרגשית, לרוב יתייחסה לאכילה כפעולה של שיכוך רגשות שליליים, מצוקות יומיומיות או תקופות מאתגרות עד למצב של התמכרות להכלת רגשות עזים באמצעות מזון.

וכאשר האכילה מהווה חלק ממנגנון ההתמודדות, תחושת הנחמה הנובעת מהאכילה אותה את מחפשת הולכת ונחלשת, ותחושות חזקות של אשמה, אכזבה עצמית, ואובדן שליטה מאפילות עליה. ואז אי היכולת שלנו לבצע שליטה מלאה, עקבית ומוחלטת על הרעב, התחושות והאכילה שלנו – מעמיקים את מעגל האכילה הרגשית.
והאכילה לכשעצמה לא פותרת לנו שום בעיה, היא רק נותנת לנו רשות להתעלם מהבעיה לרגע. והרשות הזו, היא ממכרת.

"כשאני עצבנית אני מאבדת שליטה, והאוטומט שלי הוא ללכת למטבח, וממש לא רק כשאני עצבנית. גם כשאני משועממת, מודאגת, עצובה, בודדה או לחוצה, וגם כשאני שמחה, בקיצור, כל רגש לוקח אותי למטבח ולאוכל. ואז אני מתחרטת ומאוד כועסת על עצמי שאכלתי, ואוכלת עוד יותר עד שאני מרגישה מלאה"

אם הווידוי הזה מצלצל לך מוכר, אם כך, זיהית בעצמך דפוסים של התמכרות לאכילה רגשית.

אבל בניגוד להתמכרויות אחרות, בהן הטיפול המומלץ הוא הימנעות מוחלטת, ממזון אי אפשר להימנע לחלוטין והטיפול בהתמכרות מסוג זה הוא מורכב יותר.

פעם נהגו לחשוב שאכילה בלתי נשלטת קשורה למוטיבציה נמוכה או חוסר כוח רצון. כיום, מחקרים עדכניים מראים שלאנשים הסובלים מעודף משקל, יש חוסר איזון הורמונלי שנובע מהפרשה מוגברת של דופמין שגורמת לרעב מוגבר ורצון מתמשך ועז למתוק\מלוח. מעבר לכך, בצד הרגשי וההתנהגותי קיים קושי לשנות הרגלים מעכבים ודפוסי חשיבה שמובילים לאכילה אוטומטית ואימפולסיבית.

דבר זה מוביל למעגל אין סופי של ירידה ועלייה במשקל, תסכול, רצון ובלתי נשלט לפחמימות ,מתוקים, מלוחים.

תוכנית הליווי הייחודית שלי משלבת אימון מנטלי, שינוי תודעה ודיוק הרגלי תזונה אותם מיישמים בהדרגה ובהתאמה אישית.