אכילה רגשית אצל נשים

מאז לידתנו, אנו לומדים שהאכילה קשורה לאהבה ונחמה. ההנקה כתינוקות היא הפעולה הראשונה של קשר והשגת תחושת נוחות ואהבה יחד עם מזון. כאשר אנו מתבגרים, מזון משמש לעיתים קרובות כפרס על התנהגות "טובה".

אנו נושאים התנהגות זו לבגרות, מנחמים ומתגמלים את עצמנו במזון בימים קשים או מלחיצים במיוחד. מתחת לקשרים הרגשיים העמוקים שלנו למזון, קיימים לעיתים חוסר איזון פיזיולוגי שיכולים להוביל לתשוקות יתר ואכילת יתר, מה שמסבך את המצב עוד יותר. כאשר משהו מרגיש לא בסדר בתוך גופנו, המסר הזה יכול להתפרש כתחושת רעב או ריקנות. כתוצאה מכך, אנו נוטים לאכול כדי להתגבר על אי הנוחות הזו ולמלא את החלל.

לכן, אין זה פלא שאנו פונים למזון כאשר אנו מרגישים "לא בסדר", בין אם פיזית או רגשית. ואין זה מפתיע שכאשר נשים מתבקשות להפסיק לאכול אם הן לא באמת רעבות, הן לעיתים קרובות לא יכולות. פשוט לא קל כל כך לכבות דפוס חיים שלם.

בעוד שזה נפוץ לנחם את עצמך במזון כאשר אתה מרגיש לחוץ, עצוב, עצבני, כועס, עייף או אפילו משועמם, זה עוזר שיש לך את הכלים והטכניקות הנכונות כדי להבין את הסיבה האמיתית ל"רעב" שלך. מציאת פתרונות ממשיים לאכילה רגשית מתחילה בפיתוח המודעות לזהות מה הגוף שלך באמת מבקש, כך שבסופו של דבר, האכילה תהפוך רק לאמצעי לתדלוק הגוף שלך. אם יש לך בעיות עמוקות יותר עם מזון או אכילת יתר, אנו ממליצים בחום לפנות ליועץ או מטפל כדי לעזור לך למיין ולפתור בעיות רגשיות בסיסיות.

הגישה שלנו לפתרון אכילה רגשית כוללת שלושה שלבים:

1. הגברת המודעות.
2. חקר הגורמים השורשיים האפשריים.
3. בניית תוכנית.

הגברת המודעות: האם הרגשות מנחים את החלטות האכילה שלך?

מדוע ומתי אנו אוכלים, וכמה אנו צורכים אינם שאלות שחור ולבן — ישנם גוונים רבים של אפור. בשלב מסוים בחיינו, כולנו אוכלים רגשית. זה לא משהו שצריך להרגיש אשם או בושה לגביו. אבל יש כמה שאלות שכדאי לשקול ברגע שהפכת למבוגר:

• האם אתה פונה למזון כשאתה נסער או לחוץ?
• האם אתה מרגיש אשם או לא מרוצה ממה שאתה אוכל?
• האם אתה מונע מעצמך ארוחות או חטיפים כאשר משהו השתבש בחייך?
• האם אתה מוצא את עצמך אוכל כשאתה לא רעב כי זה גורם לך להרגיש טוב יותר?
• האם אתה חושב על מזון כל הזמן?

אם ענית כן על אחת או כל השאלות הללו, חשוב על כמה פעמים התרחיש הזה קורה ואיך אתה מרגיש לאחר שאכלת. אם הרגשות שלך מכתיבים באופן קבוע מה וכמה אתה אוכל, הצעד הראשון לשינוי הדפוס הזה הוא להיות מודע לכך. במקום להגיע לתחתית שקית הצ'יפס ולהבין, "אני אוכל את אלה כי אני לחוץ, אני כועס, אני עצוב, וכו'", עדיף לעצור ולהכיר במה שאתה עושה לפני שהלכת רחוק מדי — או אפילו לפני שאתה לוקח את הביס הראשון. בסופו של דבר, אתה רוצה לתת לעצמך את המרחב להחליט אם אתה באמת רעב או במקום זאת מנסה לחנוק רגש, או לספק תחושה או רצון עם מזון.

חקירת הגורמים השורשיים: תשוקות למזון אינן קשורות לשליטה עצמית

נשים אומרות לי, "אין לי שליטה עצמית כשזה מגיע לאכילה. בכל פעם שאני נסערת, עצבנית, חרדה או אפילו שמחה, אני פונה למזון." תמיד טוב אם אתה יכול לזהות את הגורמים הפיזיולוגיים השורשיים האפשריים של הרעב שלך. אלה יכולים להיות הרבה יותר קלים לתיקון מאשר בעיות רגשיות עמוקות ומסתוריות יותר.

נשים רבות מבקרות את עצמן על כניעה לתשוקות לסוכר, פחמימות, שוקולד, מלח או קפאין. במקרים רבים, תשוקות אינן קשורות לשליטה עצמית או למצב רגשי. במקום זאת, תשוקות יכולות לנבוע מחוסר איזון פיזיולוגי אמיתי בגוף. חוסר האיזון הנפוץ ביותר שיכול לגרום לתשוקות הוא:

• חוסר איזון בבלוטת יותרת הכליה — לעיתים קרובות נגרם על ידי לחץ כרוני שמוביל לקורטיזול גבוה, הורמון ה"סטרס" של גופנו.
• חוסר איזון הורמונלי — לעיתים קרובות נגרם על ידי רמות הורמונים משתנות שמלוות את תקופת הפרימנופאוזה, מנופאוזה ותסמונת קדם-וסתית.

אסטרטגיות להתמודדות עם אכילה רגשית:

1. זיהוי הרגשות והבעתן: חשוב לזהות ולתת שם לרגש המוביל לאכילה. מתן שם לרגש יכול להפחית את השפעתו. בנוסף, הבעת הרגש באמצעות צחוק, בכי או כתיבה יכולה לסייע בשחרורו.

2. פיתוח דרכי התמודדות חלופיות: במקום לפנות למזון, ניתן להשתמש בטכניקות אחרות להתמודדות עם רגשות. לדוגמה, נשימות עמוקות או הליכה קצרה במצבי לחץ, שיחה עם חבר במצבי עצב, או מציאת עיסוק מעניין במצבי שעמום.

3. שיפור הוויסות הרגשי: פיתוח יכולת לווסת רגשות מאפשרת להתמודד עם רגשות שליליים בצורה בריאה יותר. טכניקות כמו הערכה מחדש, שבהן אנו משנים את התפיסה שלנו לגבי אירוע מסוים, יכולות לסייע בכך.

4. פנייה לעזרה מקצועית: במקרים שבהם האכילה הרגשית משפיעה באופן משמעותי על איכות החיים, מומלץ לפנות לאיש מקצוע, כמו פסיכולוג או דיאטנית, לקבלת תמיכה וכלים מותאמים אישית.